תזונה

מה גורם למחסור ביוד?

מה גורם למחסור ביוד?

יוד, שצריך לקחת מבחוץ בתהליך גדילה והתפתחות תקין, יכול לגרום לנזק מוחי ופיגור שכלי במחסור שלו. מחסור ביוד הוא גם; זה גורם לחירשות, גמדות, זפק ולתת פעילות של בלוטת התריס, עיכוב התפתחותי בילדים בגיל בית הספר, כישלון בבית הספר, קשיי הבנה ולמידה, זפק אצל מבוגרים, תת פעילות של בלוטת התריס, בעיות נפשיות וחולשה, ולידה מתונה, לידה, מולד מולדת וגטרה אצל נשים הרות.

250 מיקרוגרם יוד הנדרשים ליום!יוד המשמש בייצור הורמוני בלוטת התריס הממלאים תפקיד בצמיחה ובהתפתחות המוח ואשר אין לקחת מהגוף, הוא גורם חיוני. ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ לקחת 90 ​​מיקרוגרם יוד ביום לילדים מתחת לגיל 6 שנים, 120 מיקרוגרם ליום לילדים בגילאי 6-12, 150 מיקרוגרם ליום למבוגרים ו -250 מיקרוגרם ליום לאמהות בהריון ומניקות. בארצנו, חסרי אלמנטים ומינרלים כמו מחסור ביוד מופיעים כבעיה חשובה לבריאות הציבור. במיוחד נשים, נוער וילדים בגיל הפוריות מושפעים.יתכן שתידרש תמיכה "יוד" במהלך ההיריון וההנקה!מחקרים; מגלה שילדים שנולדו לאמהות המתגוררות באזורים עם מחסור ביוד והתחילו לקבל יוד לפני החודש השישי להריון, מראים ביצועים מוטוריים וקוגניטיביים טובים יותר מילדים של אמהות שקיבלו יוד בשלושת החודשים האחרונים להריון או ילדים שקיבלו יוד בגיל שנתיים *. מומחים מסבירים כמה צריך לתת תמיכה ביוד במהלך ההיריון וההנקה:
  • באזורים חסרי יוד בינוני; כל הנשים ההרות המשתמשות במלח מיודן צריכות להשתמש ב 100 מיקרוגרם ליום ונשים הרות ששימוש במלח שלהן אינו מותר מסיבות רפואיות כמו יתר לחץ דם וטוקסמיה צריכות להשתמש ב 200 מיקרוגרם ליום.
  • באזורים עם מחסור ביוד קשה; כל הנשים בהריון המשתמשות במלח מיוד צריכות להשתמש ב -200 מיקרוגרם ליום ונשים הרות שאינן מורשות להשתמש במלח מיוד מסיבות רפואיות צריכות להשתמש ב -300 מיקרוגרם ליום.
מניקה, המקור היחיד ליוד של התינוק הוא חלב אם מומלץ להמשיך בתמיכת יוד. לאמהות שאינן יכולות לתת חלב, יש לתמוך בתינוק עם פורמולות יוד, ואם היא נותנת חלב אם, תמיכה יוד מומלצת בהחלט לאמהות שצריכת יוד מוגבלת מכיוון שיש לה יתר בלוטת התריס. מומחים מזכירים שמחסור ביוד הוא "בעיה בריאותית שניתן למנוע" ומזהירים אמהות על כך: אמהות אינדיות במהלך ההיריון וההנקה צריכות להתייעץ עם רופאיהן לגבי תוספי יוד כנגד הגדלת צרכי יוד. "* Köksal E. תזונה והתפתחות קוגניטיבית. ט ג משרד הבריאות, מנהל המחלקה הראשית לבריאות ראשונה לתזונה ופעילות גופנית 2008 //www.diyabet.gov.tr/content/files/yayinlar/kitablar/besleme_bilgi_serisi_1/a9.pdf נגיש 19.06.2013